סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני

חיל האוויר המצרי vs. צה"ל במלחמת סיני

חיל האוויר המצרי (בערבית: القوات الجوية المصرية) הוא הזרוע האווירית של הכוחות המזוינים של מצרים. טנקים ישראלים בחולות סיני מלחמת סיני הייתה עבור צה"ל המלחמה הראשונה מאז מלחמת העצמאות אז הוקם, ובו הפעיל לראשונה מערך מילואים וכלי נשק חדישים שנקלטו בו בשנים שלאחר מלחמת העצמאות.

דמיון בין חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני

חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני יש להם 9 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת סיני, מלחמת העצמאות, מטאור, מטוס קרב, סיני, צרפת, תעלת סואץ, חיל האוויר הישראלי, כלי נשק.

מלחמת סיני

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" - العُدْوَان الثُلَاثِيّ, בצרפתית: Crise du canal de Suez - "משבר תעלת סואץ" וכן המלחמה הערבית-הישראלית השנייה) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז).

חיל האוויר המצרי ומלחמת סיני · מלחמת סיני וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חיל האוויר המצרי ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

מטאור

נחשול מטאורים ב-1995 מטאור (מיוונית: דבר מה שמימי) הוא כינוי לפס האור הנראה כאשר מטאורואיד או אסטרואיד חודר לאטמוספירה של כדור הארץ (או כל גוף אחר).

חיל האוויר המצרי ומטאור · מטאור וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

מטוס קרב

מטוסי קרב מודרניים מדגם F-16 פייטינג פלקון נושאים טילים וחימוש מתקדם F-15I של חיל האוויר הישראלי.מטוס קרב הוא כלי טיס, בעל כנף קבועה המיועד בעיקר לקרבות אוויר ולהפצצות, כגון: הפצצות טקטיות, הפצצות אסטרטגיות ועוד.

חיל האוויר המצרי ומטוס קרב · מטוס קרב וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני. בגדה הימנית: חצי האי סיני, בגדה השמאלית: החלק האפריקני של מצרים חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ ותעלת סואץ ממערב.

חיל האוויר המצרי וסיני · סיני וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

צרפת

צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חיל האוויר המצרי וצרפת · צה"ל במלחמת סיני וצרפת · ראה עוד »

תעלת סואץ

מיקום התעלה. התעלה חוסכת את הקפת יבשת אפריקה ספינת מלחמה אמריקנית משייטת בתעלה עיתון החבצלת, ספטמבר 1871 חוף פורט סעיד בעת מעבר ספינת טילים אח"י תרשיש (סער 4) בתעלה, 15 דצמבר 1979 תעלת סואץ (בערבית: قناة السويس) היא תעלת מים מלאכותית העוברת במצרים, ממערב למדבר סיני ומשמשת למעבר אוניות ממזרח אסיה, האוקיינוס ההודי והים האדום, לים התיכון ולאירופה.

חיל האוויר המצרי ותעלת סואץ · צה"ל במלחמת סיני ותעלת סואץ · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי

F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, שידוע גם בשמו המקוצר "חיל האוויר", או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.

חיל האוויר הישראלי וחיל האוויר המצרי · חיל האוויר הישראלי וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

כלי נשק

מגוון כלי נשק: חרב, רובה צלפים, טנק, חץ וקשת. כלי נשק שהוסתרו בסליק בקיבוץ יגור. כלי נשק הוא כלי המשמש בעיקר בתגרות ובמלחמות בין בני אדם וכן לציד בעלי חיים ולהגנה מפניהם.

חיל האוויר המצרי וכלי נשק · כלי נשק וצה"ל במלחמת סיני · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני

יש חיל האוויר המצרי 97 יחסים. יש חיל האוויר המצרי 103. כפי שיש להם במשותף 9, מדד הדמיון הוא = 9 / (97 + 103).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חיל האוויר המצרי וצה"ל במלחמת סיני. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »